הדרך הנכונה לפתוח סתימות היא למנוע אותן, לשמור את צנרת הביוב נקיה, אבל מטבע הדברים, שומנים וסיבי כותנה ושאר לכלוכים יוצאים אל הביוב. השומנים נדבקים אל דפנות הצנרת ובמשך הזמן נתקעים בהן. בדרך כלל, יש מספיק חיידקים בביוב שיכולים לאכול ולאֲכּל את השומנים האלה אבל חומרי הניקוי פוגעים בחיידקים האלה והשומנים ממשיכים להידבק. פותח סתימות טוב צריך להיות כזה שלא יפגע בחיידקים אבל כן ישחרר את הצנרת.
הטבע בשירות הביוב
החומר הטוב ביותר לטיפול בצנרת הביוב הוא אנזימים וחיידקים, הם כבר יעשו את העבודה. ישנן בקטריות טבעיות שיודעות לאכול סיבי כותנה, שומנים, סבון וכמובן שאריות אוכל. החומר החדש מזרים אל תוך הביוב בקטריות כאלו והן עושות את העבודה. במקרה שכבר יש סתימה אז כדאי כמובן לפתוח אותה מכאנית ואחר כך להשתמש במניעה הזו אבל בשיגרה, טיפול של עשר דקות עם פותח סתימות ימנע את הסתימה הבאה ומי השופכין יזרמו באופן חופשי.
פותח סתימות – השלב המכאני
את השלב הזה יעשה בדרך כלל השרברב, עם קפיץ מתכת שהוא מכניס אל הצינור ודוחף את הלכלוך קדימה. פתיחת סתימה בצורה כזו היא פשוטה למדי ונפוצה מאד. אחריה גם השרברב ימליץ להשתמש בחומרים שמונעים סתימות ולא להשתמש בחומרים כימיים. אלה מטפלים רק במה שקרוב אל הכיור ואפילו עלולים להזיק בהמשך, כיוון שהם גורמים לחום בתוך הצינור ומשמידים גם את החיידקים שיכולים לעבוד לטובתנו.
החומר המדובר כאן מכיל כאמור חיידקים ידידותיים, שעם כניסתם אל מערכת הביוב הם מנקים אותה מן הלכלוך. השומנים הם אוכל מבחינתם ואפילו סיבי נייר נמצאים בתפריט שלהם. פותח סתימות כזה מתאים גם לצנרת מתכת וגם לצנרת חדישה מפלסטיק. ברוב הבתים כבר אין צנרת מתכת אבל בכל מקרה, החיידקים הטובים פועלים על כל סוג של צנרת, הלכלוך שלנו הוא מה שהם ניזונים ממנו. במקרה של שומנים, תמיד כדאי להימנע מלשפוך אותם באופן חופשי אל הביוב ולנקות אותם מכלי האוכל לפני השטיפה. שוב, מניעה היא שם המשחק, שמרו על הצנרת נקיה.
